כרומוזום הוא מבנה מאורגן של DNA וחלבונים. כרומוזומים נבדלים מאורגניזם אחד לשני, הן בגודלם והן בתכולתם הגנית. כל כרומוזום מהווה יחידה שבה הגנים מצויים בתאחיזה. עם זאת, הנדידה האקראית של הכרומוזומים בזמן המיוזה (תהליך חלוקת הפחתה הנדרש ליצירת תאי זוויג הפלואידים), תהליך השחלוף (crossing over) שבמהלכו מוחלפים מקטעי DNA בין כרומוזומים הומולוגיים, והמפגש האקראי בין הגמטות בעת ההפריה – כל אלה יוצרים צאצאים בעלי תכונות שונות מתכונות ההורים ומגדילים את השונות הגנטית בין פרטים השייכים למין מסוים. 
התהליכים האבולוציוניים מתבססים על כך שבאוכלוסיות של אורגניזמים קיימת שונוּת גנטית, ושבתהליך של ברירה טבעית עולה שכיחותם באוכלוסייה של פרטים בעלי מטען גנטי המקנה להם התאמה טובה יותר לתנאי הסביבה. לאורך זמן, השינויים המצטברים עשויים להביא ליצירת מינים חדשים.
קריוטיפ, כרומוזומים הומולוגיים, כרומוזומי זוויג, תא זוויג, תא גוף (תא סומטי), מיטוזה, מיוזה
פיזור קלפי תמונות כרומוזומים בודדים. המשתתפים צריכים להרכיב קריוטיפ של אדם.
מילוי דף עבודה.
פתיח
קָריוֹטיפ (Karyotype) הוא מערכת הכרומוזומים של יצור חי. בביטוי זה משתמשים בדרך כלל לייצוג ולמספוּר של כרומוזומים אלו באופן תקני על גבי צילום. בייצוג זה מסודרים הכרומוזומים בזוגות של כרומוזומים הומולוגיים לפי גודלם מצד שמאל למעלה. 
סידור זה גם תואם למספר שהוענק לכל כרומוזום, כך שאצל בני האדם כרומוזום 1 הוא הגדול ביותר וכרומוזום 21 הוא הקטן ביותר. (עקב טעות היסטורית כרומוזום 22 מוספר אחרון). יוצאים מכלל זה הם כרומוזומי המין שאינם ממוספרים, ומסומנים כ-X ו-Y.
בדיקת קריוטיפ יכולה לאבחן פגמים גנטיים הקשורים במספר כרומוזומים בלתי תקין, ובמבנה לא תקין של כרומוזומים.
מה עושים?
מחלקים את המשתתפים לקבוצות.
כל קבוצה מקבלת
טבלה של תסמונות אפשריות.

המשימה היא לסדר את קלפי הכרומוזומים לפי לוח הקריוטיפ התקין, לקבלת תמונת קריוטיפ ולזיהוי את התסמונת.

שאלות לסיכום ודיון
כאשר יש עודף או חוסר של כרומוזום, אין אפשרות לסידור בזוגות בתהליך המיוזה, וייתכן כי לבעלי התסמונת לא תהיה אפשרות לייצור תאי זוויג.
בתאי גוף מספר הכרומוזומים דיפלואידי, כלומר מערכת כרומוזומים כפולה. לכל כרומוזום יש שני נציגים: אחד ממקור אבהי והשני ממקור אימהי.